על עקרון הפרת הסודיות מאת דר' ירון זיו 

אחד היסודות ההכרחיים לתפקיד יעיל של קבוצות הוא שמירה על עקרון הסודיות. סודיות בקבוצה מאפשרת לכל פרט להרגיש חופשי ונינוח להעלות בעיות וקשיים מתוך ביטחון שהמידע אשר נמסר בקבוצה נשאר חסוי בפני אנשים שאינם חברי הקבוצה.

מאת:דר' ירון זיו

תנאי בסיסי לעבודה יעילה הוא בניית מערכת האמון בין הפרטים בקבוצה לבין עצמם ובין המנחה. אמון אינו נבנה בבת אחת, זהו תהליך נלמד ונרכש בדומה לתינוק הלומד לרכוש אמון בעולם המבוגרים הסובב אותו ובבוא היום לומד להגיע לאמון בעצמו.

מצב של דליפת מידע סודי אל מחוץ לגבולות הקבוצה יוצר תסכול, זעם, חרדה וחוסר אונים. פרטים בקבוצה מתחילים לפתח משבר אמון בקבוצה ובמנחה, שלא דאג למנוע זאת או שאינו מרחיק או מוציא את האדם שהדליף.

משפטים בוטים וחריפים עולים בחלל החדר: "אי אפשר יותר לספר פה דבר", "אני מצטער שבכלל דיברתי פה", "בקבוצה הזאת אי אפשר להביא שום דבר, למחרת היום זה נמצא במדור הרכילויות של העיתון המקומי", "אני פה יותר לא אפתח את הפה".

מצב זה מעמיד את הקבוצה ואת המנחה בפרשת דרכים אמיתית, אשר מחד גיסא יכולה לפרק את הקבוצה ולמוסס אותה כליל, ומאידך גיסא לאפשר לה לצמוח ולגדול בעקבות אירוע שכזה.

מנחה בלתי מיומן יילחץ, ירגיש מאוים וכך יהפוך לכלי שרת בידי הקבוצה. ייתכן שהמנחה ייקח את תפקיד ה"מטיף", ה"מוכיח", ובכך יאבד את תחושת האמפתיה. לעומתו מנחה מיומן ישכיל להפוך מצב קשה זה להזדמנות משותפת ללמידה לכל חברי הקבוצה ולעצמו. הוא יאמר משפטי שיקוף, כגון: "אני מבין מאוד את תחושת התסכול בקבוצה", "אני בהחלט מודע לכך שיש לנו כרגע בעיה בקבוצה", "אני בהחלט יכול להבין את הקושי של אנשים בקבוצה להמשיך ולשתף פה".

עוד לקריאה בנושא-דר' ירון זיו

המנחה ידע לתת מקום ומרחב לרגשות התסכול והזעם של הפרטים בקבוצה, ואפילו לביטויים קיצוניים של הצהרות פרישה מן הקבוצה. תפקיד המנחה במצב זה הוא מכריע. כרגע הוא מעין רב חובל בספינה הנוטה לטבוע, וכדי להציל את הספינה הטובעת, עליו לנקוט את הצעדים הבאים:

1. אוורור – מתן אישור ותמיכה לביטויי כעס, חרדה, מצוקה, איום ואי נוחות.

2. שיקוף – שיקוף שאכן עקב מעשה זה יש בקבוצה תחושה של משבר אמון.

3. התחברות – המנחה מתחבר לתחושות אלה במשפטי תמיכה ואישור. דוגמה: "אני בהחלט שותף לתחושת הקושי שמבטאים החברים לנוכח האירוע שקרה לנו".

4. לגיטימציה – מתן לגיטימציה לנסיגה כחלק מתגובה טבעית על אירוע מסוג זה. לגיטימציה כזו יכולה לאפשר לפרט לחוש תמיכה, עידוד וכוח להמשיך בקבוצה, ובקצב שלו לחזור להשתתפות פעילה.

5. כינוס וסיכום – תפקיד המנחה הוא לסייע לקבוצה לצמוח ולגדול מאירוע כזה ולהפוך את הקושי להתפתחות. המנחה צריך להסביר שהקבוצה היא מיקרוקוסמוס של החברה ומהווה מעין מעבדה למצבי חיים, הכוללים גם פגיעה בסודיות והפרת אמון.

המנחה צריך לדבר על הקשר בין אינטימיות לפגיעות ולעודד את החברים להשוות את המקרה שקרה בקבוצה לאירועי חיים, שבהם נפגשו מחוץ לקבוצה בתהליך התפתחותם, ולראות כיצד למרות הפגיעה באמון אפשר להתחסן ולפתח תגובות בשלות.

——————————————————————————————————————-

מאמר זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי"